למה הסנדלר הולך יחף?

אני חושבת שזה לא בגלל שאין לו זמן בשביל עצמו (אבל חלקית גם זה נכון), אלא כי הוא מעורב רגשית, ויותר קשה לעזור לעצמך מאשר לאחרים.

לכן לפעמים דיאטנית יכולה להיות מלאה, רופא חולה או סנדלר יחף.

וגם לי זה קורה. גם אני יכולה להציק לבעלי שיעזור לי להחליט מה יותר מתאים. אבל אני אמורה ליצור שילובים חדשים בקלות, נכון? זה נכון, אבל יותר קל להמליץ לאחרים מה נכון!
כדי להסביר את זה, אקח דוגמא מעולם הציור. כשאמן מצייר תמונה, מאוד קשה לו לראות את הטעויות בציור. הוא כל כך מתרכז בעבודה, והוא מצייר מקרוב כל כך, שקשה לו לראות את התמונה הכוללת, ושמשהו לא מסתדר. לכן אמנים משתמשים בכל מיני טריקים שעוזרים לראות את התמונה ממבט יותר אובייקטיבי - מניחים את התמונה הפוך, עם “רגליים” למעלה. מסתכלים על הציור במראה. מתרחקים מהתמונה ומסתכלים מרחוק. הולכים להתאוורר, מנסים להתנתק מהתמונה ואז חוזרים ומסתכלים מחדש. ואפילו מצלמים במצלמה ומסתכלים על מסך המצלמה. על ידי כל אלה, פתאום מגלים שהשולחן עקום ושכל החפצים נופלים ימינה!
לכן, גם בסטיילינג, לכל אישה וגם לסטייליסטית עצמה - קשה לראות מהצד את עצמך ולהיות אובייקטיבית. ולכן גם הרבה פעמים כשאנחנו מסתכלות במראה בבוקר הכל נראה מעולה, אבל אחר כך לראות את עצמנו בתמונה - נראה לנו גרוע (והאמת, גם כי אנחנו קצת מגזימות בביקורת עצמית, במיוחד בתמונות). לכן נשים אוהבות לעשות קניות עם חברות ולהתייעץ, ולכן גם לי קל יותר להלביש נשים אחרות מאשר את עצמי. אני חושבת שאני עושה את זה מעולה, אבל עדיין אני שנייה אהסס לפני שאני מחליטה מה ללבוש.
כשאני מלווה אישה בתהליך סטיילינג, אני מתבוננת עליה ממש כמו על ציור, ומנסה להוסיף, להוריד, להעלות ולהנמיך קווי רוחב או קווי אורך עד שמוצאים את הנוסחה המדויקת לכל אישה לפי מבנה הגוף האישי שלה. ובדרך כלל גם היא בעצמה מצליחה לראות איך זה משנה את הפרופורציות ומה הכי טוב עבורה.

ואני ממליצה לכן להשתמש בטכניקות האלו, של ציור, גם בשביל עצמכן, כדי להבין אם הפעם השילוב יצא מוצלח ותורם לאיזון מבנה הגוף. לבקש מאדם מהצד להסתכל (אני אשמח!!!), לצלם במצלמה ולהתבונן על המסך, להעלות תמונה ולהתייעץ בקבוצת הפייסבוק שלי - “סדנת סטיילינג לדתיות”, לצלם במראה, ולהפוך את התמונה הפוך.

שיהיה לכן בהצלחה.