איך בחרתי את השם שלי?

צילום: שמרית בנימין

איך בחרתי את השם שלי?

קראו לי קריסטינה והיום אני לאה!

אז קודם כל, זה משהו מאוד נדיר, שבן אדם זוכה לתת לעצמו שם. אבל מה שבטוח אני מרגישה - זה שזה מאוד משמעותי, וזה כל כך השפיע עלי. כשאני עם המשפחה שלי בלטביה, והם קוראים לי בשם הקודם שלי, אני מרגישה שזה הופך אותי לבן אדם אחר. לא יודעת איך להסביר את זה, אבל השם שלי מאוד משנה מי אני. אם לא הייתי מרגישה את זה על עצמי, הייתי חושבת שזה שטויות להחליף שם, אבל זה באמת משנה!

משום מה, התלבטתי בין רחל ולאה, רק שתי אופציות היו לי. כבר בלטביה החלטתי שאני לא רוצה להיות רחל. חשבתי שרחל יפה, מפונקת ואהובה, ולא רציתי. היום כמובן אני לא חושבת כך, גם לרחל היו חיים קשים ועם ישראל צריך את שתי האימהות האלו כדי להיום עם!
אבל אז כל דבר ששמעתי על לאה אמנו, למדתי עליה והתחברתי מאוד.
לאה אמנו, למרות שהייתה צריכה להתחתן עם עשיו, התפללה ובכתה שתתחתן עם יעקב, עם בעל צדיק, ולכן עיניה היו רכות. למדתי שלאה לא ויתרה, למרות הקשיים, ובחרה להיות חלק מעם ישראל. מדרש אחר אומר שלא היה מישהו שידע להודות לה’ לפני לאה. לאה ידעה גם לוותר לאחותה, כאשר נכנסה להריון השביעי, והתפללה שזו תהיה בת ולא בן, שאחותה לא תצא עם פחות בנים מהשפחות.
וכל דבר כזה מאוד דיבר אלי, וכל פעם ששמעתי משהו אחר על לאה, מאוד התחברתי בתפילה להיות דומה לה!