ראיון הדברות: גיורת סטייליסטית לאה לאוקשטיין

בילדות אף פעם לא שמעתי מילה על יהודים.
ידעתי מהסיפורים על ז’יד (לא באופן שלילי), אבל לא היה לי מושג שזה לאום או אמונה, חשבתי שזה מקצוע של חייט ומוכר, מין צועני כזה!
ודווקא כשהייתי בכנסיה התחלתי לשמוע פה ושם על יהודים (לרוב כן באופן שלילי), כי פה ושם היהודים מוזכרים במקורות הנוצריים.

ואז בגיל 15, כשהייתי בשיא החיפוש שלי אחר אמונה, הכומר בכנסיה אמר פסוק מהמקורות הנוצריים - שהיהודים הם השורשים והנוצרים - הענפים, ועל הענפים לכבד את השורשים! זה כתוב כך עד היום, שחור על גבי לבן. ובשבילי זה היה ברור מאוד מה אני צריכה לעשות - ללכת לשורשים. ולא הבנתי איך האחרים לא עושים את אותו הדבר!
כשאמרתי את זה לחבריי בכנסיה ולמשפחה שלי - הם מאוד הופתעו, הרי אין לי שום קשר משפחתי ליהודים. אבל לי זה היה כל כך ברור, שזה מה שצריך לעשות! אני רוצה את השורשים ואין לי מה להתעסק עם הענפים!
עדיין עם אמונה נוצרית, אך עם תפילה בלב - להכיר יהודי אחד, לשאול את כל השאלות ולהתחיל ללמוד ממנו מה צריך לעשות. הרגע הזה היה נקודת מהפך!
המפגש הראשון שלי היה עם ספר יהודי. ספר קטן של חב”ד לילדים יהודיים. ניסיתי ללמוד ממנו בו זמנית גם רוסית וגם אלף-בית בעברית. קראתי בהתלהבות רבה, אחרי ששחזרתי את האותיות הרוסיות שלמדתי פעם בכיתה ג’. קראתי מעט על חגים, על צומות, על קימה בבוקר, על כשרות וצדקה… והכל היה ברור לי - מה ה’ מצפה ממני. לקחתי על עצמי את כל הציווים שהבנתי מתוך הספר.

מצאתי את הספר בספריה במחנה קיץ לילדים נוצריים שבו עבדתי. וכשביקשתי את הספר למתנה, נתנו לי אותו בשמחה!
עדיין המשאלה שלי היתה לפגוש יהודי אחד! ואכן פגשתי לא רק יהודי אחד, אלא קהילה שלמה.
אתן מוזמנות לקרוא קצת יותר על הסיפור שלי בכתבה של שירה כהן באתר הדברות http://www.hidabroot.org/article/216688.